הניסים שאירעו למשפחת ליכט

מסקנתי מעצם זה שניצלתי ממוות בטוח מלמדת אותי שלא הגיבורים והחכמים הגדולים הם בהכרח שניצלו. מי שניצל מציפורני המוות יכול לקרוא לכך נס.

אני רוצה לספר שלושה אירועים המדגימים למה התכוון אבי, בהם ניצל ממוות בטוח.

הנס הראשון: בארן

כך סיפר אבי: זמן מסוים התחבאנו אצל גוי שהיה ידוע בעזרתו הרבה ליהודים. באחד הימים הגיעו יהודים והציעו שנעבור לכפר בארן, שם כבר התחבאו רופא העיירה, משפחתו של גיסי ברטניסקי, אימי ואחותי.

אני ביקשתי לחכות עם עזיבתנו, והעיכוב הזה הציל את חיינו. מדוע רציתי להתעכב? כי הגוי שאצלו היינו שחט פרה, ואני התאוויתי לאכול כבד. עד שהפרה הייתה מוכנה עברו כשעתיים, ואז סעדנו את ליבנו בבשר וכבד, שלא היו דבר של מה בכך בתקופת המלחמה. אשתי כעסה עלי שדחיתי את בריחתנו לבארן.

כאשר התחלנו ללכת לכיוון בארן, שמענו יריות ממקלעים. חזרנו מיד אל הגוי. מספר שעות לאחר מכן שמענו שהגרמנים רצחו את כל היהודים שהיו בבית אליו התכוונו להגיע, ויהודים נוספים בכפר וסביבו.

אם זה לא נס, איני יודע מהו נס.

הנס השני: גטו קימלישוק

המקרה השני, סיפר אבי, התרחש בגטו קימלישוק. משפחתי — אשתי ובתי — היו מחוץ לגטו. יום אחד יצאתי בדרכי להגיע לגטו, לראות ולשמוע מה שלום בני המשפחה והידידים בגטו. בדרכי החלטתי להתעכב בבית היערן אצלו עבדתי. ישבתי לנוח ושוחחנו על מצבם הגרוע של היהודים.

לפתע שמענו יריות. אשתו של היערן נכנסה בבהילות וצעקה: “מחסלים את הגטו, יורים בכולם!” הייתי מאובן. האישה צעקה: “תימלטו מכאן במהירות האפשרית, אולי תצליחו להציל את נפשכם.” איני יודע מאין לקחתי כוח לרוץ ולזחול, להגיע למשפחתי, לקחתם ולהתחבא. המשכנו לשמוע יריות, וגם ידענו למי הן מיועדות. היינו מלאי חרדה, דאגה, כאב וזעזוע.

זה היה, אם כך, נס במלוא מובן המילה.

הנס השלישי: הכפר הבוער

המקרה השלישי היה כאשר הסובייטים היו במרחק 30 ק“מ מהכפר בו התחבאנו, והגרמנים היו כבר בשלב נסיגה ובריחה. תוך כדי נסיגה הם שרפו את הכפר. הגוי אצלו התחבאנו ברח ליער לחכות לצבא הרוסי. לו נשארנו בבור בו התחבאנו, היינו נשרפים בוודאות; אך אני החלטתי שנצא מהמחבוא ונברח גם אנו ליער.

שמענו יריות, ולאחר זמן שמענו חיילים דוברי גרמנית. היינו אחוזי חרדה ורעדנו: האם דווקא עכשיו, כשהצבא הרוסי קרוב ומגיע לשחרר אותנו, ניפול לידי הגרמנים? למזלנו הגרמנים לא גילו אותנו. כך ניצלנו גם מהשרפה וגם מהנאצים.

הקב“ה רצה שנינצל ונחיה. המשפחות שהקמנו וחינכנו בדרך התורה והיהדות — זוהי נקמתנו.